לכל הקהל הנאמן שלנו, לכל מי שהיה איתנו במשך כל השנים הללו - תודה מהלב. אתם היתם יותר מלקוחות, הייתם משפחה. ביחד צפינו במשחקים הכי מרגשים, חגגנו את האליפויות הבלתי נשכחות של הפועל באר שבע, וליווינו את הקבוצה במסעותיה באירופה.
11 שנים שבהן היינו הבית הספורטיבי של העיר. שנתיים שבהן נתנו חסות בגאווה לקבוצה שלנו, הפועל באר שבע. הזיכרונות שיצרנו יחד - החגיגות הפרועות אחרי האליפויות, הלילות של ליגת האלופות, הרגשות שחלקנו - הם יישארו איתנו לתמיד.
שנתיים של חסות לקבוצת הלב שלנו לא היו רק עסק - הן היו מחויבות לעיר ולקהילה. כשהפועל זכתה באליפויות, גיגסי היה המקום שבו כל העיר התכנסה לחגוג. אנחנו לא רק איבדנו מסעדה - העיר איבדה את הבית הספורטיבי שלה.
תודה מיוחדת לעובדים הנאמנים שלנו - אלו שליוו אותנו כל הדרך, שעברו איתנו את כל המסעות, הטובים והקשים. אתם הייתם הלב הפועם של גיגסי, אלו שיצרו את החוויה המיוחדת לכל לקוח. בלעדיכם, גיגסי לא היה יכול להיות המקום הקסום שהיה. התמסרות שלכם, החיוכים שלכם, המקצועיות שלכם - הם חלק בלתי נפרד מהסיפור הזה.
אבל יש גם מי שצריך "לקבל תודה" מיוחדת על תרומתו לסגירת המקום הייחודי בבאר שבע:
תודה למדינת ישראל רווית המלחמות, המבצעים והסבבים. כל מלחמה, כל מבצע צבאי, כל "סבב" - גרמו לנו להפסדים עצומים. תודה שלא פספסתם הזדמנות לפגוע בעסקים שמנסים לשגשג למרות הכל.
תודה שעזרתם לסגור את המקום הכי מיוחד בבאר שבע - המקום שכל אחד שמגיע מחוץ לעיר או מחוץ לארץ מתפעל ולא מבין איך יש כזה מקום בבאר שבע ולא בתל אביב.
תודה שדאגתם שעיר הנגב תאבד עוד נכס תיירותי וכלכלי ייחודי.
למרות הכעס וההתפכחות, החלק הכי חשוב בהודעה הזו הוא התודה האמיתית - לכם, הקהל הנאמן. 11 שנים של אהבה, נאמנות ותמיכה. אתם הייתם הסיבה שקמנו כל בוקר עם חיוך, הסיבה שכל משחק הפך לחגיגה, הסיבה שגיגסי הפך להיות יותר ממסעדה - הפך להיות בית.